כניסת חברים ותושבים

במכבסה - פרידל שקדי
לכבס – זה מקצוע הדורש לימוד

התכנסנו בגבעת ברנר למשך שלושה שבועות, 26 חברים מכל זרמי התנועה הקיבוצית, ללמוד בקורס בסיסי לכובסים. היה זה המחזור הרביעי של כובסים הלומדים בהדרכתו של הילל הרמתי, חבר עין דור, אשר לפני שנים מספר לקח לידו את ענייני המכבסות במשק הקיבוצי – שטח אשר עד אז היה מוזנח מאוד, ובכמה ישובים אף מופקר. הודות לו, להילל הרמתי, שנעשה "משוגע לדבר" עלתה רמת המכבסות בקיבוצים לאין שיעור ובמקומות רבים משתווה בהחלט לרמת מכבסות מסחריות גדולות (ומבלי להזדקק לכמויות מופרזות של חמרי הלבנה מזיקים).

כולנו, ותיקים במקצוע, כחדשים היינו צמאים לקנות ידע מקצועי ולהרבות דעת בשטח זה. התכנית הייתה מלאה וגדושה במשך 12 שעות ביום, ולפעמים אפילו יותר. שמענו הרצאות על יסודות הכימיה, כמויות כביסה, מים רכים וקשים, טקסטילים, קיטור, תהליכי אשפרה שונים, מערך המכבסה וציודה, מחיר הכביסה, הדגמות מעשיות של תהליכי כביסה, רפואה מונעת ואחרון אחרון חביב, אפילו הרצאה על יחסי אנוש. כמו כן סיירנו בבתי ספר לטקסטיל, ראינו תהליכי אשפרות, ביקרנו במכבסות של מלון הילטון ובית החולים קפלן. בכל המקומות האלה התקבלנו בסבר פנים יפות ונתנה לנו הדרכה מקצועית מעולה.

השטח הרחב ביותר וגם מעניין ביותר היה הכימיה. הרצה לפנינו הכימאי של בית החרושת "זוהר", חבר דליה, אשר בכישרון בלתי רגיל ונוסף לזה בקסם אישי רב, ריתק את כולנו ללא יוצא מן הכלל – על אף החומר הקשה והזר לרוב משתתפי הקורס, פרט לבנים ובנות צעירים שלא מכבר סיימו את בית הספר. אני משוכנעת שלא כל אחד מאיתנו יכול להסביר בדיוק מה זאת מולקולה או אטומים טעוני מטען, או יונים חיוביים ושליליים - אבל הכימיה הפשוטה של תהליכי הכביסה, מדוע תהליך זה הוא כך והשני אחר - זאת לבטח יודע עכשיו כל אחד מאיתנו. ובעיקר – מה זה הP.H. של המים – מושג אשר רדף אחרי מאז אני עובדת במכבסה ושאת פשרו לא ידעתי עד כה.

בסיום הקורס בילינו יום שלם במעבדות גבעת ברנר וכל אחד ערך מספר ניסיונות. צבענו מים בכחול אח"כ בצהוב ובאדום. ממש מעשי כשפים.

השיחות בינינו היו מועילות. החלפנו רשמים, שמענו על בעיות בקיבוצים האחרים, ושוב נוכחתי ש"הבעיה הבוערת" בכל המקומות היא השלכה לא נכונה של כבסים והנזקים הנגרמים עקב כך. לשם אילוסטרציה : נכנסנו למכבסה של גבעת-ברנר וכבר מרחוק ראינו "אדום". דוד שלם של טריקו לבן נצבע באדום, משום שבשקית אחת של לבנים היה וילון אדום!

חזרתי הביתה עשירה יותר בידע ועם הרבה רצון טוב וגם עם חלומות. מדוע חלומות? – כי דובר על השקעות נוספות רבות. דובר על מתקן למים רכים חמים, שהינו חיוני ביותר לתהליכי הכביסה. ודוגמת גבעת-ברנר מסחטה עם מנוף, אשר מקטינה את העבודה הפיסית של החברה בלמעלה מ 50% (עובדת שם חברה שגילה קרוב ל60) – וזאת מבלי לדבר על מכונת כביסה אוטומטית, שהעובד צריך להכניס לתוכה רק א החומר.

ואחרון אחרון – חלום אחד שנראה לי הפחות מציאותי: לפי סיסמתו של הילל הרמתי: צרך לעבוד בנעלי בית במכבסה!


שנות ה-60-70 ?