כניסת חברים ותושבים

רק מספר אחד מאת שמעון הישראלי

מ"בתוכנו" 2004


בימים אלה נתלתה בכניסה לחדר האוכל ובכניסה למזכירות רשימה של כל החברים, ולידם קוד המשפחה.

זו הפעם הראשונה שכל 500 המספרים מאוישים. זה מעניין, כי היו דרושות למעלה מ-20 שנה כדי להגשים את הרעיון, שבמבט ראשון נראה כל כך טבעי והגיוני –  להכין רשימת מספרים אחידה למשפחות הקיבוץ.

רשימה אחת שתשמש את כל מוסדות הקיבוץ !

 

הסיפור ארוך ונפתל, ומתחיל ביום בהיר אחד, כששאלנו את עצמנו למה בכל מקום צריך לארגן את הקיבוץ מחדש? התשובה הפשוטה שניתן להשיב היום, לאחר שסיימנו את התאמת המספרים, היא שבקיבוץ יש הרבה מנהלים. כל מנהל רוצה להחליט לבד ו"שלא יגידו לו איך לנהל..." כן, במהלך השנים האלה שוב ושוב נתקלנו בעובדת יסוד זאת.

וקל מאד להוכיח תיאוריה זו, כי עד כמה שהדבר הגיוני, אין אף קיבוץ שלכל חבר בו יש רק מספר אחד. בקיבוץ מצוי יש לכל חבר מספרים רבים שהוא צריך לזכור, וכמובן שבעלי תפקידים, המתחלפים מעת לעת, לעולם לא ילמדו את הרשימה בעל פה. ואילו אצלנו, חברים רבים מכירים את הרשימה הזאת, כי הם נתקלים בקוד המשפחה בזמנים שונים שוב ושוב, למשל: כאשר מחלקים פתקים בתאי הדואר, או כאשר מטלפנים לחבר. או במסגרת עבודתם: במשרדים, בנקודות מכירה, בחלוקת כביסה במחסן בגדים ועוד.

את הרשימה קובע הקיבוץ, והענפים מתאימים עצמם לרשימה זו.

 

בקיבוץ אחד בעמק החליטו להכניס תוכנה חדשה לרישום החברים. הם ביקשו ממני לבוא לייעץ להם איך לתת קוד לחבר. ישבנו בחדר הישיבות ובדקנו. האם להשתמש במספרי הכביסה? הסתבר שתאי הכביסה אינם מסודרים בצורה המתאימה לקודים. בדקנו. אולי לאמץ את שלוחת הטלפון? הסתבר שהאחראי לטלפונים הוא "אדם קשה", ויהיה קשה מאוד לתאם אתו משהו. חשבנו על  המספרים בכלבו ובמרכולית ובתאי הדואר ובסידור הרכב ובתקציב האישי והסתבר לנו שבשום מערכת לא היה ספרור, שאפשר לאמץ אותו כשיטה עקבית ומסודרת.  הסיכום היה, שלכל חבר היו עד אותו יום שישה מספרים ומאותו יום יהיו לו שבעה...  בתקווה, שהמספר הזה יהיה בעתיד בסיס לכל הענפים.

 

מכיוון שאנו יצאנו לדרך בשנת 1980 (כשהנה"ח עוד ישבה בצריף הצהוב), הצלחנו, עד 2004, לארגן את כל המערכת: כולל החלפת מספרי התקציב האישי וכרטיסי כספומט (למי שלא זוכר), כולל החלפת תאי דואר, כולל החלפת תאי הכביסה, וכולל החלפת שלוחות הטלפון (שהאחרונות הוחלפו רק בשנה שעברה, אחרי מו"מ שנמשך שנים רבות) וזאת כדי להתאים את כל שלוחות הטלפון לקוד המשפחתי.

יעידו רכזי הענפים השונים, שהתנגדו בכל תוקף, איש איש בזמן אחר, לשינוי השיטה בתחום עליו הוא הופקד, כמה קשה היה להם לבצע את השינויים.

 

ולסיום: אני נזכר שבוקר בהיר אחד, לפני 24 שנים, כאמור, נכנסתי למחסן הבגדים ושאלתי : "האם יש לכם רשימה מסודרת של תאי הכביסה?" (כדי להכין את הרשימה המקורית), והתשובה הייתה: "לא, אבל יש לנו ספר ובו רשומים כל המספרים". כשביקשתי את הספר אמרה אחת העובדות: "הצעירים האלה אין להם במה להתעסק..."