כניסת חברים ותושבים

גלגולו של בית ספר (כולל משגב, מעין שחר)

גלגולו של בית ספר
מתוך: בתוכנו מס. 814
22.2.2002

הקדמה:
את תולדות בית הספר המקומי שלנו ניסינו למצוא בתוך ערימת תיקים ומסמכים בארכיון. נתונים מדויקים לא תמיד העלינו, ואת הפערים שיערנו או השלמנו בדרכים אחרות. נשמח לקבל עזרתכם בהשלמת המידע.
צוות הארכיון

בראשית היה בית הספר של הקיבוץ, בית ספר מקומי, ללא שותפים. זו הייתה הגישה – בית הספר, כלב-לבו של היישוב. כשבכל זאת הרגישו צורך לעבות את מספר התלמידים, בכיתות קטנות במיוחד, לא תמיד עמדו בהצלחה במשימת קליטת הילדים לשורותיהם, אולי דווקא משום שהיו קבוצות קטנות...
בית הספר היסודי היה ממוקם בבתי הילדים שנקראו אז "בתים כוללים", וכשמם כן היו: לנים, מתרחצים, מתלבשים, אוכלים, משחקים ולומדים,- הכל באותו מבנה.

בגיל התיכון גרו הילדים בשכונות צריפי עץ, שהיו צמודים לכיתות הלימוד הבנויות. כיום, כיתות אלו הן כמעט המבנים היחידים ששרדו משכונת בית הספר ההיא.
המושג "בית ספר תיכון" לא היה אז בשימוש בתנועה הקיבוצית "כיתות המשך" נשמע כנראה יותר נכון לאזניים הקיבוציות. בשנים הראשונות סבלו אצלנו כיתות ההמשך ממעוט ילדים וכשעם הזמן, מטבע הדברים, גברה הדרישה למגוון רחב יותר של אפשרויות לימוד – רמות, מגמת, תוספת מקצועית, היה קושי לספק אותן. כמה מרים מקצועיים אפשר להעסיק בבית ספר בעל אוכלוסיה מקומית בלבד, כשמספר התלמידים כה מצומצם? ואכן, את הכיתות הבוגרות הראשונות הוחלט לשלוח, בשנת לימודיהם האחרונה ב"כיתה מקובצת" שהתקיימה אז בשני מקומות – בבית ברל (המגמה ההומניסטית) ובמדרשת רופין (המגמה הריאלית).
ב"מקובצת" נפגשו הרבה בני נוער מקיבוצים שונים שעמדו בפני אותן הבעיות. אפשר לומר, כי עם הזמן, בסופו של דבר, אותם רעיונות שעמדו בבסיס המקובצת הם שהביאו את הקיבוצים ליסוד בתי ספר משותפים, ובהמשך אזוריים.

ניצני השיתוף הראשונים בגבעת חיים איחוד התחילו כבר בסוף שנות החמישים, ובתחילת שנות הששים. בית הספר שלנו התחיל לקלוט כיתות מקיבוץ נצר סירני וממעלה החמישה. המיזוג עלה יפה כל כך עד שכיתת "זמיר" אפילו הואילה והסכימה להקריב את עצמה על מזבח הסכם השותפות, ונדדה עד נצר סירני. שם, "עין השרון", שהשותפות תהיה מלאה (והוגנת). בהיסטוריה זכורים לשני הצדדים אותם ימים כימים מאושרים, ובמיוחד זכורה לטוב ההשפעה של ימים אלו על בנות המקהלה של אותם ימים...

שנים לא רבות לאחר מכן, בשנת 1965 התחילה הצטרפות של קיבוצי הסביבה לשותפות. ראשן המצטרפים לבית הספר של גבעת חיים איחוד היה משמר השרון. לילדי גבעת חיים היוותה שותפות זו אתגר לימודי רציני, כי בני משמר השרון היו ידועים בשקדנותם ובחריצותם. שותפות זו נשאה את השם: גבעות השרון. בשנים מסוימות גם הקיבוץ המאוחד היה שותף באותו בית ספר. כיתת "דגן" הייתה הכיתה היחידה מן האיחוד שלמדה בבית הספר של המאוחד. לאחר מכן הם באו ללמוד כאן, כי כך היה כתוב בהסכם...

ואז... מסיבות שונות, ובעיקר בגלל מיעוט ילדים, הוחלט לשלוח את ילדי התיכון לבית ספר משותף לקיבוצים בבית ברל, עין השרון. זה קרה בשנת 1972.

בערך באותן השנים, בראשית שנות השבעים, התחיל בית הספר היסודי לפתוח את שעריו לילדי קיבוצים מן הסביבה. וכך מצאו עצמם ילדים צעירים, מכיתה ב' ומעלה - ילדי כתה א' היו מחוץ לתחום השותפות בתחילה, נוסעים יום-יום מבחן, מגל, משמרות ומשמר השרון לגבעת חיים. הקשר הזה התמסד בהדרגה, הכיתות עברו מהבתים העוללים לשכונת הצריפים למעלה. השם שניתן לבית הספר "משגב" נולד כרמז לשמות השותפים: מ'- מגל, מש'- משמרות ומשמר השרון, וגב'- גבעת חיים –כמובן.

בית הספר משגב עבר בינתיים למבנים חדשים, אך הקסם של השטחים הירוקים בין הכיתות לא נשכח...
מאז ועד היום עבר בית הספר גלגולים רבים, וחלה גם תחלופה רבה בשותפויות. היום, לא רק ילדים קיבוצניקים לומדים בו, אלא גם ילדים מן הסביבה כולה.

באותן שנים עבר גם בית הספר התיכון גלגולים לא מעטים. מעין השרון עברה השותפות בתיכון לבית הספר במעגן מיכאל חוף הכרמל. שם היינו "שותפים על תנאי" במשך שנים רבות. משנת 1975 (בערך). גם כשהוחלט למסד את הקשר ולהיכנס להשקעות יותר רציניות בבית הספר המרוחק, אף פעם לא שכחנו, שבעצם היינו רוצים בית ספר תיכון קרוב לבית.

וכך קרה, שאחרי הרבה שנים, נוצרו התנאים לשותפות גם עם קיבוצי השוה"צ, שפעם היו ממש מחוץ לתחום לשותפות כלשהי בתחום החינוך. בשנת 1987 התחילו הדיונים הממושכים על אופי השותפות על המיקום ועל השותפים. ובשנת 1992, כנראה, בצעדים מהוססים, התחיל לפעול המרכז החינוכי האזורי.
תחילה הוקמה חטיבת הבינים שחר במבני בית הספר של המאוחד, ואחר כך, ביחד עם החטיבה העליונה של עין החורש – מעין ועברו יחד למשכן הקבע בעין החורש – מעין שחר.

יותר מכל השמות השונים הם שמעידים על הגלגולים הרבים שעבר בית הספר מיום היווסדו. לכל מי שליווה ומלווה את בית הספר, אם כתלמיד, אם כמחנך ומורה, ואם כהורה, (ויש בינינו שחוו, או חווים את כל שלוש הפונקציות הללו) יש תחושה שאף פעם לא דרכנו במקום, ותמיד היה בית הספר בבת העין של החברה הקיבוצית.
הלוואי וימשיך לשמור על הטוב שבו, אך בו בזמן יידע גם להיפתח לחידושים השונים הבאים מבחוץ.

עד כאן סיפורו של בית הספר הקיבוצי שלנו.

הארכיון
22.02.2002

אפריל 1954 - הולך ומוקם בית הספר והכיתות הכוללות.
מאי 1957 - לקראת שנה"ל הקרובה סוכם במזכירות: כיתה ט' תישלח לבית ספר אזורי בעמק חפר, נקבל לי"א – י"ב אצלנו: 7 מבני נצר, 7 מגלעד, 6 ממשמר השרון, 6 מעינת.
נובמבר 1954 - התקבצו במחנה בית הספר החדש אחרוני הילדים, בני כיתות ז' ו- ה'.
יוני 1966 - המועצה מאשרת את הצעת הנהלת בית הספר על לימודים משותפים במקצועות הריאליים עם גבעת חיים מאוחד בכיתות ו' – י"ב.
מרץ 1969 - אסיפה מוקדשת לבעיית בחינת הבגרות. החלטה: אין בחינות בגרות במסגרת בית הספר אבל בית הספר יסייע לנבחנים.
פברואר 1971 -דיון במזכירות בהצעת הנהלת "מעיין" בעניין שותפות עם בית הספר "גבעות שרון".
פברואר 1973 - ילדי קיבוץ בחן עוזבים את בית הספר שלנו ועוברים לרמת הכובש.
פברואר 1974 - במזכירות נתקבלה עקרונית ההצעה שבית הספר היסודי יעבור לשטח צפונית לבית הספר הקיים.
ספטמבר 1974 - סיום הקמת בית ספר אזורי משותף.
דצמבר 1974 - באסיפה הוחלט ברוב גדול שתלמידי בית ספר תיכון ילמדו בשנים הקרובות במעגן מיכאל.
אוקטובר 1975 - 
30 מסיבה לציון סיום עבודתה של טוני אזניה כמרכזת בי"ס "עין השרון", ושל יחזקאל לנדאו כמנהל ביה"ס בגבעת חיים.
אוגוסט 1981 - במועצה אושרה תכנית בניית בי"ס משגב.
ינואר 1982 - התנהל מו"מ עם מוסד "מעיין" של עין החורש והמעפיל, בעניין הפעלה משותפת של כיתות ביניים ובית ספר תיכון. 
יולי 1986 - במזכירות הוחלט לבדוק אפשרות של בית ספר תיכון אזורי.
ספטמבר 1989 - באסיפה התקיים דיון ראשון על איחוד חטיבת הביניים בשלב הקמת בית ספר אזורי קיבוצי משותף.
מאי 1997 - הורי התלמידים מקבלים מכתב מבית הספר מעין, שמתחילת שנת הלימודים הבאה התלמידים יפסיקו לעבוד יום בשבוע בקיבוצם, ותופעל בבית הספר תכנית "לימודי עבודה".