כניסת חברים ותושבים

ועדת חתונות היוצאת מסכמת פעולותיה מאת רינה רשב"ם


בתוכנו מס.501
1 בדצמבר 1978
כתבה רינה רשב"ם

ועדת חתונות מנתה כתשעה חברים, מהם אחוז ניכר נקלטים חדשים במשק. לא בכל החתונות השתתפו כל חברי הועדה, עקב סיבות שונות כגון: נסיעה לחו"ל, יציאה למילואים וללימודים, וכמובן שהדבר הקשה על שאר חברי הועדה.

מאז כניסת הועדה לפעולה נערכו במשק כ-15 חתונות - מספר נכבד לכל הדעות. אולי כאן המקום להדגיש עד כמה לא קל ולא פשוט, ולמעשה רוב העול נופל על הועדה, כלומר – עבודה מ6.00 בבוקר עד 2.00 בלילה.
תוך כדי עבודה התברר כי שיטה זו לוקה בחסר ויתכן שחברי הועדה החדשה יצטרכו לשנות זאת. השיטה הקיימת מתבססת על התנדבות חברים לעזרה בהכנת החתונה. פעמים רבות גורם דבר זה לריצה אחרי חברים, לבקשם להתנדב, ובמקרים רבים נענים בשלילה. כך שלמעשה הופכים חברי הועדה ממתכנני ומארגני הערב, למבצעי כל העבודה בעצמם. כאן המקום לציין לטובה במיוחד מספר מסוים של חברים מבוגרים אשר תמיד נענים ברצון לעזרה.
את הבעיה הקשה ביותר של הערב אנו רואים בפירוק המסיבה. בשיטה הקיימת, מושתת העניין על בני המחזור. איך שהוא, ברוב המקרים, מוצאים חברי הועדה את עצמם כמעט לבד בפירוק, וזה לאחר שעבדו כבר גם בהכנה ובהגשה. יכול להיות שהשיטה צריכה להשתנות והעניין צריך להיות מסודר דרך סידור העבודה, כפי שזה מתבצע במשקים רבים.

ברצוננו לעמוד על כמה נקודות מן התקנון:
א) בתקנון סעיף א,' מדובר על פניה של חודשיים מראש. מעט מאד מהזוגות הנישאים עמדו בכך ולכל אחד סיבה משלו. כמובן שהדבר מביא ללחץ לא רק בוועדה אלא גם במטבח, בועדת תרבות וכו'.
ב) סעיף ג' דן בהבדל של חודש לפחות בין חתונה אחת לשנייה. כל זוג חש כי זכותו לקבוע את תאריך נישואיו ומאד קשה למרכז הועדה להתווכח על כך.
ג) מספר האורחים. ההחלטה מדברת על 200 אורחים. זהו סעיף קשה ביותר לביצוע והוא גורם לעתים קרובות לרוגז מצד הזוג הנישא. במידה מסוימת הדבר מובן לחברי הוועדה, אך יש לקחת זאת בחשבון בסידור האנשים לקראת הערב. ושוב עולה השאלה הראשונה – האם הדבר צריך להיות מושתת על התנדבות בלבד? ברוב החתונות הוזמן מספר רב יותר של אורחים ואין שום פשרות מצד הזוגות בעניין זה. בחתונות מסוימות הגענו ל450 איש. לדעתנו, צריך לשנות סעיף זה, כיוון שההחלטה הקיימת לא מציאותית ומביאה לרוגז ותסכול מצד המשפחה.
ד) קיימת בעיה נוספת והיא – במקרה של חתונה עם בן/בת זוג מבחוץ. התקנון קובע כי משפחת בן הזוג מבחוץ תשתתף ב50%. הדבר לא נוגע במישרין לוועדת חתונות, אך פעמים רבות מביעים תרעומת על עניין זה וכמובן התרעומת מופנית כלפי הוועדה. עניין זה לא צריך בשום אופן להיות מוטל על הוועדה. המזכיר או בא-כוח אחר חייב להסביר זאת, לפני החתונה, לבני הזוג.

בתחילת עבודתנו הכנסנו סגנון שונה במקצת. בעיקר בטקס החתונה. הכנסנו מסורת ישנה וקיימנו טקס קצר לפני ואחרי החופה, בהשתתפות ילדי המשק בריקוד, בהגשת פרחים וכדומה. במשך הזמן ראינו כי דבר זה מקובל על הזוגות. נקווה שהועדה הבאה תמשיך במסורת זו.

קרה לא פעם, וזה די מצער שלא נמצא עדיין סידור נאות - הויכוחים עם תושבים שאינם בדיוק חברים או אורחים בחתונה. די קשה להסביר לתיירים או זמניים שימתינו כמו כולם עד לפתיחה. מצד שני, תמיד יש מישהו שיעיר לחברי הוועדה:" –"מה יש?- הם לא עובדים מספיק?". ולך תסביר לאותם החברים שהמזנון הוא לאורחים ואילו חברי המשק מוזמנים רק מאוחר יותר. לא מצאנו, לדאבוננו, את הכתובת שתסביר ולא תפגע. וחבל...

לסיכום: הייתה זו תקופה של עבודה קשה ביותר. קיים גם סיפוק והרגשה טובה כשערב כזה עובר בהצלחה. נאחל לוועדה החדשה הצלחה, הרבה חתונות ויתר שיתוף מצד החברים, ולפי דעתנו, גם מצד סידור העבודה. וכאן פניה לכל ציבור החברים: בבקשה עזרו לוועדה החדשה, כי ביום מן הימים כל אחד מאיתנו יזדקק לעזרה זו.

אין אנו יכולים לסיים רשימה זו מבלי להודות בפה מלא לכמה חברים שליוו אותנו בכל החתונות שערכנו. ראשית לאליעזר הלברשטט, שמטעמיו נימוחו בפיות אורחים רבים ושבחם נשא למרחקים.
יונה אופיר ושושנקה, אשר על העוגות. משה דייג ומוסה ולרודה (האם אפשר בלעדיה) וכמובן לאורי אסטליין האקונום ולצוותו, ש"יצאו מגדם" כדי להקל על הוועדה. הלוואי וירבו כמותם.
רינה רשב"ם