כניסת חברים ותושבים

שיח גלריה עם ג'ניפר בר לב
תאריך התחלה  11/03/17
שעת התחלה  12:00
מקום
ג'ניפר בר לב
WAR MOVIES
25.2.17 - 8.4.17

אוצרת: ורד נחמני
שיח גלריה עם האמנית: שבת 11.3, 12:00 בצהרים


"תכונותיה הפיזיות של השפה הכתובה הן האסתטיקה האהובה עליי. 
אין דגם שנראה לי יפה יותר מזה של צורות האותיות על הדף"

War Movies / ג'ניפר בר-לב

"תכונותיה הפיזיות של השפה הכתובה הן האסתטיקה האהובה עליי. אין דגם שנראה לי יפה יותר מזה של צורות האותיות על הדף"

ג'ניפר בר לב נולדה בוושינגטון די סי בשנת 1948 ועלתה לארץ בשנת 1975. קדמו לעלייתה ארצה לימודי בלשנות באוניברסיטת ג'ורג'טאון (1968-1970), ולימודי עיצוב בפרסון ניו-יורק (1971-1974). ג'ניפר גדלה והתבגרה על רקע אמריקה של שנות השישים והשבעים: אמנות הפופ, כתיבה ומחשבה פמיניסטית, היפים ותנועות המחאה שצמחו כתגובה למלחמת וייטנאם.                                                                                                                   היא כותבת באנגלית, שפת אמה. המחשבה אסוציאטיבית כחלום, מאפשרת דיבור שאינו תמיד לוגי, כתודעה של תת מודע. הכתיבה היא נקודת המפגש בין תהליך היצירה המופשט ובין קביעתו בעולם הממשות, היא משמשת כלי לארגון פרורי המחשבה.

ההכלאה בין מילה ועיצובה עומדת בבסיס יצירתה לאורך השנים. היא מעניקה מימד פלסטי למילה הכתובה, ונותנת תוקף ויזואלי למשפטים – מחשבות - חלומות.                              התערוכה מאירה את האופן שבו מתפתח/משתנה הטיפול האסטטי בפונט הטקסטואלי. מנסה לעקוב אחר השכבות שנוצרות בין החומר, הטקסט והדימוי. יש בתערוכה עבודות החל משנות השמונים ועד ימינו אנו.

העבודות המוקדמות ביותר שמופיעות בתערוכה הם גיליונות נייר, מרוצפים בריבועי צבע  בעפרונות צבעוניים על נייר (1982), כל ריבוע צבע מכיל את המילה I AM. דרך הכתיבה נצבע הריבוע ונארג אל שטיח מדיטטיבי, מבקש למלא את הדף ולתפוס מקום בעולם, כמו אומר: "להיות קיימת".                                                                                    הקוביות יוצרות כמעיין אריג צבעוני, והאריגה כאידיאל של ציור מכוונת אל זיכרונות ילדותה:                                                 "חווית היצירה המקורית של ימי ילדותי: השעות הארוכות של אחרי-הצהריים שביליתי בחדר התפירה של סבתי, במחיצת סבתי וסבתי-רבא אשר הורוני את רזי אמנות הרקמה. עבדנו בשקט, או שהקשבתי לשיחתן, שנסבה בעיקר על קרובי משפחה..."

העבודה הגדולה שבמרכז החלל: 'החדר של צ'ארלס', נוצרה כשטיח, כחלק מסדרת עבודות גדולה שהוצגה בשעתו במוזיאון תל-אביב (1992). בטקסט שכתבה האוצרת אלן גינתון לציורים אלו נכתב: "הטקסטים של בר לב עוסקים בחיי היומיום ובנויים מהם. בטקסטים אלה חוזרים מוטיבים רבים: אוכל, בישול, תפירה, בד, ארוטיקה ומין, גברים ונשים, נסיעה, משפחה ואמנות. אבל המדיום של הנושאים האלה, או המודל לטקסט, הוא החלום. החלום האישי, המסורתי... הערה נוספת מתייחסת לטקסט של החדר של צ'ארלס: זהו אחד הטקסטים שבהם, לראשונה, דוברת העבודה בשני קולות, מורכבת משני סוגים של טקסטים. האחד – הוותיק, הוא אישי, נשי, אינטימי (ההופך מתוקף העבודה לפומבי), וללשונו האנגלית, העכשווית והנמוכה חוקי זהות טראנספורמטיביים. האחר – האלוהי, המקראי העתיק, הקולקטיבי – דובר עברית, גבוהה וגברית, בעלת סדר קשוח וחוקי זהות חד-משמעיים."[1]

משמאל על הקיר צלחות קרמיקה, עליהם סמלים: מגן דוד, חוט תפירה, מברג, סיכת ביטחון, גם כאן, עולם הדימויים הוא סמלי, מצביע אל עולמות התוכן, אל מרכיבי הזהות. לצד אלו, שולחן, אגרטל, שמיכה מצוירת, בד מטופל בטקסט, רקמה, הדפסה וציור, כולם משרטטים את מרחב היצירה, שאינו מוגבל לבד הציור או למכחול, אלא מעשיר את הוויזואלי והמילולי בצורה וחומר.

עוד מוצגים בחלל הפנימי ציורים מוקדמים על בריסטול, שבהם נעשה לראשונה השימוש בשבלונה, ניכרת השפעה של ג'ספר ג'ונס: טקסט וצורות גיאומטריות. הגיאומטריה היא גם כלי ניתוח בלימודי הבלשנות. הטקסטים מתפרקים, מודגש ההיבט הפיזי המרחבי והאופטי שלהם.

העבודה War movies , היא טקסט בשחור לבן, מודפס על נייר ומספר חלום: "באים להתארח בבית פרברים אמריקאי, הספה היא אריה מפוחלץ. המארחת מזמינה לנגן על קריסטלים, אנחנו מעדיפים לראות סרטי מלחמה" (תרגום חופשי).                                     הטקסט משקף את המבט הייחודי של  ג'ניפר על מרכיבי עולמה/עולמנו רווי הקונפליקטים:  הגברי מול הנשי, עולם פרברי שאנן שפוגש עולם רווי מלחמה. בעבודות אחרות בתערוכה מופיעים בערבוביה סמלים של דתות, תרבויות, אמונות, חפצים, וטקסט, כולם מתריסים, מעוררים, מדגימים את מורכבות המחשבה. סרטי מלחמה בלופ שבו הפרטי, הציבורי והלאומי נארגים למרחב היצירה.

                                                                                   ורד נחמני, פברואר 2017

 



[1] אלן גינתון, ג'ניפר בר-לב, קטלוג תערוכת יחיד מוזיאון תל אביב לאמנות, ע"מ 17