כניסת חברים ותושבים

שיח גלריה- נעמי טנהאוזר
תאריך התחלה  08/09/18
שעת התחלה  12:00
מקום
נעמי טנהאוזר
וחוזר חלילה
1.9.18 - 29.9.18
פתיחה: שבת, 1.9.18 בשעה 12:00

שיח גלריה: שבת 8.9.18 בשעה 12:00

נעמי טנהאוזר

נעמי טנהאוזר / וחוזר חלילה

 

לאורך שנות פעילותה כציירת חוקרת נעמי טנהאוזר טריטוריות נשיות. הבגדגבולותיו של הגוף ומרחבי הבית מהווים עבורה זירותלביקורת על עמדות ומצבים חמקמקים המקפלים בתוכם העלמה נסתרת ושקטה והגבלת המרחב. ואולם לצד גישה ביקורתית פרשניתזו עבודותיה העשירות בצבעוניות עזה ובשפע של מרקמים ודימויים מפתות להתבונן על מכלול יצירתה דרך  הפן  וויזואלי.

כךברוח ספונטניתשאינה מצייתת למוסכמות של נושא מול רקעמוקדם או מאוחרקדימה ואחורהנארגים חוטים סמויים הקושריםבין עבודות מתקופות שונות ונוצרים דיאלוגים מרתקים המאירים על יצירתה, המצליחה להפתיע מחדש במקוריותה וברעננותה.  מתוךפרטים בנאליים ויומיומיים הפזורים במרחב הביתי בכלל ובארון הבגדים בפרט מחלצת נעמי את הדגמיםהחוזרים ונשניםשהפכולמוטיבים מרכזיים ביצירתהמבט מעמיק חושף שגם הרקע של המודלים הציוריים הוא לא פעם אינו אלא דגם עיטורי.

המשקל שווה הערך (תוכני וצורנישיש לעיטור ולמרקם מול המודל הציורי המתמזגים זה בזה  מרפרר לעבודותיהם של הציירים שלפייר בונאר והנרי מאטיס האהובים עליהשניהם שאלו את האורנמנטליות בציוריהם מאמנויות המזרח ומהאמנות האסלאמית[1]שנמהלה ביצירתם כרכיב אינטגרלי בעל משמעות תוכנית וצורנית.  האורנמנט באמנות האסלאמית הממלא את שטח היצירה כך שאיןלה נקודת התחלה או סיום מאפשר לצופה לבחור בעצמו את נקודת המוצא להתבוננות ביצירה ומזמן בכך חוויה חושית ורוחנית עמוקה.היבט נוסף המשותף לעבודותיה של נעמי ולעבודותיהם של המאסטרים הגדולים ולאמנות האסלאמית הוא המרקם הטכסטילי המאפייןאת היצירהמקומה הבולט של הדקורטיביות בעבודותיה, בוודאי על רקע הקשריהן התמטיים, מתכתב גם עם זרם הדגם והעיטורהפמיניסטי שקם בשלהי שנות ה-60, ראשית שנות ה-70 של המאה הקודמת כאחת מתגובות הנגד הפמיניסטיות שחתרו תחת המרכזההגמוני של אמנות המערב ששפט את הדקורטיבי כנחות וכנשיאמניות רבות מזרם זה שניסו לחפש חלופות לתפיסת התרבותהמערבית פנו למקורות חוץ אמנותיים כמו התרבות האסלאמיתהאמנות המקסיקנית או האמנות ההיספנו-מורסקיתשבהן הדקורטיבילא נחשב נטול תוכן ולא נתפס כמיוצר על ידי נשים בלבד.[2] לכך קשורה גם הבחירה בהשטחה החותרת תחת כללי הפרספקטיבה שבאמנות המערבית שנשלטה על ידי המנגנונים פטריאכלים.

נעמי הממוקמת  בחייה ובאמנותה על קו התפר בין זהויות ובין מזרח למערב משבצת ביצירתה את כל מקורות השראתה. מתוך הפעולה הציורית השקדנית והצנועה, החוזרת על עצמה והחותרת תחת היררכיות וסדרים חברתיים ואמנותיים, מבעבעים זרמים תת קרקעיים סוערים המכתיבים את סדר היום האמנותי שלה הנובעים מהביוגרפיה המשפחתית. הבחירה של אימה ללכת בעקבות האהבה ולחיות כאן, בארץ שהיא שעטנז מבולגן בין מזרח למערב, הושרשה בתוך ההוויה שלה ומבלי שהייתה מו