כניסת חברים ותושבים

אבן הפינה של הקיבוץ מספרת אלישבע מיכאלי

25.5.52
אירמה ואני היקרות,

עכשיו אני רוצה לתאר לכן את האירועים של יום שישי האחרון. הייתה לנו החגיגה של הנחת אבן הפינה לבית הראשון של הקיבוץ החדש שלנו. זה היה גרנדיוזי. היו שם מעל שמונים חברים וילדי בית-ספר מכפר-סאלד. הרבה הרבה אורחים, אוטובוסים מיוחדים מן הערים, והרבה אנשים חשובים. ואפילו בן-גוריון נאם. שלושה ילדים (ביניהם חגית רפאלי) יצאו עם ורדים אדומים לקבל את פניו. היה אווירון (אחד הבנים שלנו בחיל האוויר) שהצניח פרחים מעל כל החגיגה. הייתה הצגה נחמדה על עבודה בקיבוץ, שהציגו ילדי הכיתות של חנוך ודורון. היו ריקודים של מבוגרים יותר, המון נאומים ואחרון חביב: עוגות ומיץ תפוזים בשביל כולם.
 
בערב חגגנו את האיחוד, בינינו, באופן פרטי, "רק" 450 איש. כולנו היינו במצב רוח טוב מאד.
באופן מקורי התכוונו לעשות זאת באולם הספורט הגדול שלנו אבל השותפים "היקרים" שלנו לא נתנו לנו אותו למטרה זו. אנחנו לא רצינו ללחום על כך. אנחנו לוחמים מספיק על כל דונם, על כל אגורה, ועל כל נפש שעדייו עוד לא החליטה. 
עשינו סידורים בחוץ, על האדמה החדשה שלנו, וקיווינו לטוב לגבי מזג האוויר. (אנחנו חגגנו עד בבוקר.) 
בעיה אחת הייתה התאורה, אי אפשר לשבת בחושך כל הלילה. ואז, שני חברים, נהג אחד וחשמלאי אחד נסעו לתל-אביב לחפש גנרטור בעל עצמה. הם הלכו כל אחד לחוד,וכל אחד מהם קיבל גנרטור, אפילו בלי תשלום. זה מראה לכן... 
ככה המקום היה מואר יפה. ארוחת הערב הייתה טובה מאד. שולחנות מקושטים מאד יפה עם הרבה פרחים. היו עוד נאומים ועוד הופעות. באופן בולט היה הכי יפה הקברט של חמישה חברי חברי כפר סאלד ברובם הם יקים. אני מכירה אחד מהם עוד מן "הבונים" בגרמניה. רובם מקסימים, משכילים ולבביים. 

בהרבה אהבה, אלישבע.