כניסת חברים ותושבים

הנצחה וזיכרון

גבעת חיים איחוד התוותה במהלך השנים דפוסי זיכרון לחברים שנפטרו ולנופלים. זה התבטא באופן השמירה של בית הקברות, בהקמת אתרי הנצחה, בערבי זיכרון מכובדים, ועוד.
תמיד האמינו בקיבוץ ששימור זיכרון היקרים חיוני לקיום הקהילה. קיבוץ המשמר את הווייתו בעבר למעשה גם דואג להתווית עתידו.
אתר ההנצחה הוירטואלי של גבעת חיים איחוד, בדומה לבית הקברות, הוא מקום לשוטט, לבקר, להיזכר, ולהתייחד עם יקירים.

אם נפלה טעות, כמובן שלא נעשתה במזיד, אנא הודיעו לנו ואנו נשתדל לתקנה במהירות. בשלב ראשון הוכנסו שמות החברים שנפטרו והועלו התמונות שהיו בידינו. אתם מוזמנים לשלוח לנו חומרים לגבי יקיריכם (תמונות, מסמכים, קורות חיים והספדים). בכל עמוד ניתן גם להגיב ולשתף בזיכרונות או בגעגועים.


לאחרונה גם נוספה חוברת זכרון המוקדשת לנופלים במערכות ישראל, שאינם בני המקום - אב ואחים של חברי הקיבוץ.


אתר ההנצחה - לקט מבתוכנו



תגובות אחרונות בדפי ההנצחה

בקבוץ שלי / הילדה מירון

בקבוץ שלי, המקום הנעים,
היפה, השקט, הקריר ביותר -
הוא בית הקברות.
הדרך לשם ובחזרה
קשה, חמה, ארוכה...

אך כאשר אתה מגיע
בקיץ חם וקשה, לעת ערב,
למקום הכי יפה הזה,
מחכים לך שלווה,
רוח קלה, נעימה,
ושקט, שקט.

אני אוהבת להיות בבית הקברות.
להשקות את הצמחים בקברים של היקרים לי.
משפחתי וידידיי הרבים השוכבים שם.
אני מרגישה אותם,
מדברת איתם והם עונים לי.
יושבת על ספסל, כמעט חושך,
הציפורים שרות ברקע.
המחשבות מטיילות לכל מני מקומות.
נעים לי.

אני עייפה ואין לי חשק לקום,
אולי כדאי להישאר עוד קצת –
הן אף אחד לא מחכה לי בבית,
ובינתיים עוד לא יחפשו אותי...
ועדיין נמצאים שם בגן הגדול, המלא,
סיפורים של אנשים שהלכו ועזבו אותי,
וכמובן אפגוש אותם באחד הימים.
אני מאמינה שהם שומעים אותי,
כי אני מדברת איתם מן הלב
בתוך השקט הגדול והיפה.
לילה טוב לכם וגם לי, הִילדה.



*חנוש מורג שינסה מותניה (כהרגלה בפרוייקטים) ומצאה צילומים רבים.
**ימימה גשן סייעה בסבלנות בחיפוש המידע, ואנו מקווים שתמשיך לבנות, להוסיף ולהעשיר את תוכנו.
***יובל נקר צילם ותיעד את כל הקברים בבית הקברות - נכון לאוקטובר 2013.
אנחנו מודים לו על הפרויקט הנפלא הזה.